מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח' נ' מלול ואח'

פסק דין

בפני תביעת שיבוב לתשלום סך 13,965 ₪.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים:

הנתבע ונהג התובעת- מר עקיבא נימרובסקי, היו מעורבים בתאונת דרכים, במהלכה נפגע רכבו של מר נימרובסקי בחלקו האחורי.

אליבא דתובעת, תאונת הדרכים ארעה ביום 25/09/08. מאחר שהנתבע פגע בחלקו האחורי של רכב המבוטח, כאשר התובעת פיצתה את מר נימרובסקי בגין נזקיו, על הנתבע לשפות את התובעת בהתאם לסכומים ששולמו למר נימרובסקי, שבבסיסם חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.

בכתב ההגנה שהוגש מטעמו, אישר הנתבע שפגע בתאריך האמור ברכבו של מר נימרובסקי, אך טען שמדובר היה במכה קלה בלבד, כאשר ברכב היו פגיעות קודמות ולא נראה שהתאונה גרמה לנזק ממשי. לראיה, תיקון רכבו עלה 600 ₪ בלבד. הנתבע הוסיף וטען, כי במועד התאונה נהג ברכב מסוג יונדאי סיריון ששכר מצד ג' ואשר בוטח ע"י הצד השלישי. בהתאם לדרישת חברת ההשכרה ולנוכח התאונה, שילם הנתבע דמי השתתפות עצמית בסך 3,000 ₪.

לטענת הנתבע, מר נימרובסקי ציין בפניו, כי תיקן את רכבו "לאחרונה" ושילם כ- 7,000 ₪ בגין כלל הנזקים שהיו לרכב, לרבות מתאונה בה היה מעורב אוטובוס של חברת אגד.

מאחר שנטען כי הרכב בו נהג הנתבע הינו רכב השכרה שבוטח ע"י צד ג', הוגשה הודעה לצדדים שלישיים.

הצדדים השלישיים דחו את הנטען בכתבי הטענות של התובעת והנתבע. לגישתן, במועד התאונה לא שכר מהן הנתבע רכב. גם רכב מסוג "יונדאי סיריון" אינו קיים ולא ברור האם הכוונה לדייהטסו סיריון או יונדאי גטס. בשנת 2007 שכר הנתבע בפעם האחרונה רכב מצד ג' ובאותו מועד אף היה מעורב בתאונת דרכים (תאונה עצמית). מאחר שלא היו נפגעים ולא היה מעורב רכב אחר, לא נדרש הנתבע למלא דו"ח תאונה.

יתרה מכך, לו היה הנתבע מוסר לחברת ההשכרה פרטים אודות תאונה בה היה מעורב רכב נוסף, היתה חברת ההשכרה מעבירה את ההודעה לחברת הביטוח. הצדדים השלישיים הוסיפו וטענו, כי אף בכל הנוגע לקשר הסיבתי לוקה התביעה בחסר- התאונה ארעה, כנטען, ביום 25/09/08, כאשר הרכב נבדק לראשונה כשנתיים וחצי לאחר מכן (ביום 18/02/11). את הפניה הראשונה בעניין התאונה, קיבלה הצד השלישי בחודש מרץ 2012- כשלוש וחצי שנים לאחר האירוע הנטען.

לאחר שהוגש כתב ההגנה מטעם הצדדים השלישיים ונערכה ישיבה מקדמית במעמד הצדדים, הבהיר הנתבע כי בהעדר נתונים מהצדדים השלישיים, שגה לעניין מועד התאונה והניח כי התובע דייק בתאריך שפורט בכתב התביעה. בפועל, המדובר בתאונה שארעה בשנת 2007, בתקופה בה שכר רכב מחברת ההשכרה.

לנוכח הספק שהועלה באשר למועד התאונה וצירוף פוליסת ביטוח שאינה רלוונטית לתאריך התאונה, הוסכם במעמד הישיבה המקדמית על הגשת כתב תביעה מתוקן. למרות האמור, התובעת בחרה שלא לתקן את כתב התביעה מטעמה והבהירה, כי היא "עומדת על תביעתה כנגד הנתבע בהסתמך על טופס ההודעה שמולא ע"י מבוטחה".

דיון:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתשתית הראייתית שהונחה בפני, הגעתי לכלל מסקנה שהתובעת לא הרימה את הנטל המונח לפתחה להוכחת תביעתה.

ראשית, עסקינן בתביעת שיבוב מכח הטענה לכך ש"במועדים הרלוונטים לתביעה זו היתה הפולקסווגן מבוטחת על ידי התובעת כאמור", אלא שהפוליסה שצורפה אינה רלוונטית כלל למועד התאונה. למרות שהאמור הועלה ע"י הנתבע במועד הישיבה המקדמית ואף הוסכם על תיקון כתב התביעה, בעיקר על מנת לוודא את מועד התאונה ואת הכיסוי הביטוחי במועד הרלוונטי, הודיעה התובעת על שאין בכוונתה לתקן את כתב התביעה.

גם בכל נוגע למועד התאונה והנזקים שיש לייחסם לנתבע, לא עלה בידי התובעת להוכיח גרסתה.

בעדותו חזר ואישר נהג התובעת שאין הוא זוכר את תאריך התאונה, כאשר במעמד הישיבה המקדמית טען הנהג, כי כנראה שהתאונה ארעה בשנת 2007 ולא בשנת 2008 כפי שדיווח (פרוט' 24/03/14, עמ' 2, ש' 2-3). בתום שמיעת הצדדים נראה שגם התאריך (25/09) אינו מעיד על יום התאונה, אף בהתעלם מהשנה. בכגון דא אפנה לעדותו של מר נימרובסקי בכל הנוגע למועדי הסליחות ולטענה שהועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית, להימצאות אדם נוסף ברכבו.

אוסיף, כי העד שלכאורה היה ברכב במועד התאונה, לא הובא לעדות, על כל המשתמע מכך. מר נימרובסקי הוסיף וטען ששאל את העד "למה ברחת" (לשון עבר), באופן המלמד לכאורה על ששוחח איתו לאחר התאונה ופרטיו היו ידועים לו.

יוער, כי הנתבע אמנם אישר בכתב ההגנה שהתאונה ארעה בשנת 2008, אך בנסיבות העניין ולנוכח מכלול העדויות שנשמעו, הסברו למקור הטעות מקובל עלי.

מכאן, שמועד התאונה לא הוכח ע"י התובעת ברמה הנדרשת.